איך שומרים על גינת מרפסת פורחת לאורך כל הקיץ?
הרבה אנשים משקים את המרפסת כל יום ועדיין רואים עלים שנובלים באוגוסט, והתשובה כמעט תמיד נמצאת בקצב ההשקיה ובמה שמתחת לפני המצע. הנה מה שבאמת מחזיק גינת מרפסת פורחת לאורך כל הקיץ, ומה אפשר לכוון כבר היום 🙂
מרפסת היא גינה שלמה בכמה מטרים
המרפסת היא הגינה שנמצאת הכי קרוב לחיים — צעד אחד מהסלון, בגובה העיניים, במקום שעוברים בו כמה פעמים ביום. בשטח של שלושה או ארבעה מטרים אפשר להחזיק עץ פרי ננסי בכלי, שיח פורח שמביא פרפרים, פינת תבלינים לקטיף יומי וכיסוי ירוק שנשפך מעל שפת האדנית. היא גם גינה נדיבה: היא נבנית בשלבים, מתחלפת עם העונות ומגיבה מהר לכל טיפול שהיא מקבלת.
המפתח להצלחה שלה הוא להבין שהאדנית היא עולם בפני עצמו. יש בה נפח מוגדר, היא מוקפת אוויר מכל הכיוונים והיא מתחממת מהר, ולכן היא עובדת מצוין כשהיא מקבלת בדיוק את מה שהיא צריכה: מצע גידול קל ומאוורר שסופח מים ומנקז אותם היטב באותה נשימה, ומחזורי השקיה שמותאמים לקצב שלה. זו הסיבה שמצע גידול איכותי עושה עבודה טובה יותר באדנית מאדמה שנלקחה מהגינה.
מה בודקים לפני שמביאים צמח אחד
הבדיקה הראשונה היא האיטום של המרפסת ופתחי הניקוז שלה. גינת מרפסת מקבלת מים כל השנה, ולכן המרפסת צריכה לדעת להוציא אותם — וזה מה שבודקים לפני שמביאים אדנית אחת: שהאיטום שלם, ושפתח הניקוז פתוח ומנקז בפועל. הבדיקה פשוטה. שופכים דלי מים על הרצפה ועוקבים אחריהם: במרפסת תקינה הם זורמים אל הפתח ונעלמים בו בתוך דקות.
כשהבדיקה הזאת נעשית בהתחלה, כל מה שבא אחריה יושב על בסיס יציב — וזו חצי שעה שחוסכת תיקוני איטום בהמשך.
הבדיקה השנייה היא משקל. אדניות גדולות מלאות במצע רטוב מוסיפות משקל ממשי למרפסת, ובפרויקטים כאלה בודקים מראש מה העומס המותר — בדיקה שעושה קונסטרוקטור, לא גנן.
תוצאת הבדיקה הזאת היא שמכריעה את בחירת האדניות. כשהעומס מאפשר, אני בוחר חרס איכותי שעבר שריפה — הוא נושם, מחזיק שנים, ומזדקן יפה. במרפסת עם מגבלת עומס, או בקומות גבוהות, אני עובר לאדניות ועציצי עץ או לפיברסטון, ששומרים על המראה הטבעי במשקל קטן בהרבה.
אחרי זה מגיע הניקוז של האדניות. בכל אדנית נקדח נקז בדופן התחתונה, וכל הנקזים מתחברים לצינור ניקוז אחד שמוביל אל פתח הניקוז של המרפסת. כך עודפי המים יוצאים בדרך מסודרת, והרצפה נשארת יבשה ובטוחה להליכה.
זו גם הסיבה לבחור את האדניות מתוך מחשבה על הניקוז כבר בהתחלה, כי אדניות עם חורי ניקוז מוכנים בתחתית מתאימות לעמידה חופשית ולא לחיבור למערכת מרכזית.
למה צמחים במרפסת מתייבשים גם כשמשקים כל יום?
התשובה היא שכמות המים חשובה פחות ממשך ההשקיה. השקיה יומית קצרה מרטיבה את השכבה העליונה של המצע, והמים מתאדים ממנה תוך שעות — כך שהשורשים, שיושבים עמוק יותר, נשארים צמאים גם ביום שבו השקו. השקיה שמחזיקה מספיק זמן מרטיבה את כל נפח הכד עד למטה, ומשאירה שם מאגר שעובד עוד ימים.
כמה זמן נדרש לכך תלוי בנפח הכד, וזה המקום שבו מרפסת מתנהגת כמו כמה גינות שונות באותו שטח. בכד של מאתיים ליטר שיושב בו עץ, המים צריכים זמן כדי לחלחל לכל העומק, והמאגר שנוצר מחזיק כמה ימים — ולכן הוא מקבל מחזורים ארוכים ורחוקים זה מזה. בכד תבלינים של עשרים ליטר, אותו מחזור ארוך יגרום לרוב המים לזלוג החוצה, והנפח הקטן מתרוקן בתוך יום — ולכן הוא מקבל מחזורים קצרים ותכופים.
כששתי הקבוצות חולקות קו השקיה אחד הן מקבלות את אותה תוכנית, וכל אחת מהן מפסידה ממנה משהו. לכן אני מחלק את הכדים לקבוצות לפי נפח וסוג צמח, ולכל קבוצה יש קו משלה.
הסטנדרט שאני עובד איתו הוא מחשב רב-קווי מבוסס אפליקציה. כל קו מקבל תוכנית משלו, וגם בתוך הקו אני מתאים את ספיקת הטפטפות לכל כד לפי הנפח שלו ולפי הצמח. כך כד של עץ בנפח מאה וחמישים עד מאתיים וחמישים ליטר וכד תבלינים בנפח עשרה עד חמישים ליטר חיים זה לצד זה באותה מרפסת, וכל אחד מהם מקבל בדיוק את הקצב שלו. השליטה מהטלפון מאפשרת לקצר אחרי גשם או להאריך בגל חום בלי להגיע לשם.
את הצנרת עצמה אני מסתיר תמיד, והדרך נקבעת לפי מה שיש במרפסת. כשהוכנו מראש שרוולים מתחת לדק או לריצוף, הקווים עוברים בתוכם ורואים רק את הצמחים. ברוב המרפסות הכנה כזאת לא קיימת, ושם אני מוביל את הצנרת בנתיבים שהמרפסת עצמה כבר נותנת — לאורך קווי המעקה, מאחורי הכדים ובין הצמחייה — ומגיע לאותה תוצאה נקייה.
זה חלק מהתכנון ולא שלב שמסתדרים איתו בסוף, וזו הסיבה שאני רוצה לראות את המרפסת לפני שמחליטים על מיקום הכדים.
בחירת הצמחים לפי הקומה שלכם
מרפסת בחיפה מתנהגת אחרת לפי הכיוון והגובה. מרפסת מערבית מקבלת שמש חזקה אחר הצהריים ורוח ים, מרפסת צפונית מקבלת אור רך ויציב, ובקומות גבוהות הרוח מייבשת את העלווה הרבה יותר מהר ממה שרואים מלמטה.
לכן אני מאפיין קודם את שעות האור בפועל ואת כיוון הרוח, ורק אחר כך בוחר. הצמחים מחולקים לקבוצות עם אותו צורך במים, כך שכל קבוצה יושבת על אותו קו וכל אדנית מקבלת בדיוק את מה שהיא צריכה.
צמחי כיסוי במקום חיפוי
בגינת קרקע אני מחפה את פני האדמה בחומר אורגני, ובמרפסת אני עושה את זה אחרת: במקום חיפוי אני שותל צמחי כיסוי זוחלים שמכסים את פני המצע בעצמם. הם מצלים אותו ומאטים את ההתאדות בדיוק כמו חיפוי, ובמקביל שומרים על איזון המים — חיפוי אורגני באדנית סגורה נוטה להחזיק יותר לחות ממה שהנפח הקטן צריך, וכיסוי חי צורך את העודף במקום לאגור אותו.
יש לזה גם צד של נראות. שפת האדנית נגמרת בירוק שנשפך מעליה ולא בקו מצע חשוף, והמרפסת נראית מלאה הרבה לפני שהצמחים העיקריים מתמלאים.
אלה הצמחים שאני עובד איתם: דיכונדרה, סיגלית אוסטרלית, חבלבל מאוריטני, לנטנה זוחלת, גרניום 'לוונדר לס', ותימין זוחל או מיני תבלין אחר כשרוצים שהכיסוי יהיה גם אכיל. הבחירה ביניהם נעשית לפי האור והרוח במרפסת, ולפי מי מהם חולק צורך מים דומה לצמח העיקרי באותה אדנית.
תבלינים בכל מרפסת
בכל מרפסת שאני מקים נכנסים צמחי מאכל ותבלין, גם כשהגינה כולה נוי. זה הדבר שהופך את המרפסת לחלק מהשגרה של הבית — יוצאים לקטוף עלה לתה או לסלט, ומגיעים אליה כל יום ולא רק מסתכלים עליה מהסלון. תבלינים גם מתאימים למרפסת מעצם טבעם, כי רובם ים-תיכוניים, אוהבים שמש ומסתפקים בנפח מצע קטן.
מה קורה אחרי ההקמה
גינת מרפסת צריכה טיפול שוטף וליווי בדיוק כמו גינה בקרקע, ובמרפסת זה חשוב אפילו יותר. הצמחים יושבים בנפח מוגבל וחשופים לשמש ולרוח מכל הכיוונים, וכל טיפול נכון מורגש אצלם מהר.
גיזום נכון שומר על מבנה הצמח ומאפשר לעצים לעמוד ברוחות חזקות בלי להישבר. דישון עונתי בונה צמחים חזקים שעמידים בחום וברוח, ונותן להם הזנה קבועה שמאפשרת ליהנות מהמופעים היפים שלהם לאורך כל השנה.
זה הליווי שמשמר מרפסת פורחת לאורך שנים.
בדיקה שאני עושה בשטח, ואפשר לעשות לבד
הכניסו אצבע לעומק של שניים עד שלושה סנטימטרים במצע, יום-יומיים אחרי השקיה. מצע במצב טוב מרגיש קריר ולח במידה, כמו ספוג סחוט, ושתי התוצאות האחרות אומרות לכם בדיוק מה לכוון.
מצע יבש לגמרי בעומק הזה מראה שהכד מתרוקן מהר מכדי להחזיק את הצמח. הוסיפו מחזור השקיה שני בשעות הבוקר המוקדמות, ושתלו צמח כיסוי זוחל על פני המצע, שמצל את השכבה העליונה, שממנה מתאדים הכי הרבה מים.
מצע רטוב ודביק מראה שהמים נשארים בכד. ודאו שפתח הנקז פתוח ומנקז, וקצרו את זמן ההשקיה בכשליש. המתינו שבוע לפני שינוי נוסף, כדי לראות איך הצמח מגיב.
הבדיקה לוקחת דקה, וכדאי לעשות אותה אחת לחודש בקיץ. היא מראה לכם מה קורה מתחת לפני השטח בזמן שבו עוד קל לכוון.
לסיכום
מרפסת פורחת היא תוצאה של כמה החלטות שנעשו נכון בהתחלה. איטום ופתחי ניקוז תקינים, ניקוז מסודר מהאדניות, אדניות בחומר ובנפח שמתאימים לעומס המרפסת, מצע גידול קל ומאוורר, וקווי השקיה נפרדים שמכוונים לקצב של כל קבוצת כדים.
צמחי הכיסוי שומרים על פני המצע לאורך הקיץ, והליווי העונתי שומר על כל השאר.
אני מקים גינות מרפסת בחיפה, בחוף הכרמל ובקריות, ומלווה אותן גם אחרי ההקמה 🙂